<h1>שו"ת התשב"ץ ח"ג סימן נ"ח</h1>
<h2>דף יז:</h2>
(שאלה) ואם יכול לשמש בלא עדים או בעד אחד. ובבדיקת העדים אם היא נאמנת על שלו והוא על שלה. ודין אם לא בדקו כלל, או אם אבדו העדים קודם בדיקה, או אם שמשו קודם בדיקה ואח"כ נמצא כתם בעדים. (תשובה) לשמש בעדים, יש אומרים שלא נאמר זה אלא לטהרות, אבל לבעלה אינה צריכה כלום, וכן תופסין עיקר האחרונים ז"ל. וי"א שאפילו לבעלה צריכה שני עדים אחד לו ואחד לה. והיא נאמנת על שלו מגו שהיא נאמנת על שלה. ואינן צריכים בדיקה אלא פעם אחת בלילה, ואפילו שמשו הרבה, בדיקה אחת לבסוף. ואם מצאו דם בין בשלו בין בשלה אפילו כל שהוא טמאה, אם היה העד בדוק קודם תשמיש. ואם לא היה בדוק, אם מצאה בו דם אחר תשמיש, אם היה יותר מגריס טמאה, פחות מכאן תולה במאכולת להקל. ואם שמשה ואבד העד, אסורה לשמש עד שתבדוק עצמה פעם אחרת. וכל זה מתפרש בפרק כל היד (י"ד ע"א—ע"ב, ט"ז ע"א—ע"ב).
